(מקאמה שנכתבה לכבוד בר מצווה)
ערב טוב לכל האורחים, החברים ובני המשפחה !
כל מי שמכיר אותי יודע היטב / שאם יש דבר שאני ממש לא אוהב,
זה לדבר, לפטפט ולנאום בהרחבה
על כל מיני נושאים שהשתיקה להם- חובה.
אני בעד דיבור קצר בזמן / בְּכֵּן ולא סוגר עניין.
אבל הערב, אני חורג ממנהגי, כי ההורים הזמינו דרשה
אז אימא, אבא- רציתם? קבלו, בבקשה !
אתחיל מכך שאני באמת מתרגש
הכי מדויק- אין לי בכלל מושג מה פה מתרחש.
מי אתם, כל האורחים, שממלאים את האולם חמושים בחיוך רחב ?
לא זוכר שהיו לי תכניות להיות ככה פתאום- כוכב.
ניגשים אלי, לוחצים לי יד, נשיקה, תמונה למזכרת
מה אני, דוגמן צמרת ?
את מרביתכם, הנוכחים כאן, לא ראיתי מימיי
כנראה שהייתם שמורים רק להוריי.
אני מנחש שאתם החברים של אימא ואבא מהעבודה מכל מיני מפגשים
אולי גם חברים מהצבא, מהפילאטיס, מהגנון של שנות ה- 60.
קשה להאמין שבאתם מכל קצוות הארץ, יש גבול
אז מה אם אני הופך היום לנער, תנו זמן לעיכול ....
ומה כל המנות האלו שיוצאות חמות מהמטבח ?
מי ישלם על האוכל ? לא אני, זה מובטח.
בקופסה שבכניסה יש ים של מעטפות שנראות לי חשודות
אין לי מושג מה יש בהן, אבל מראש לכולכם, אלפי תודות.
כבר פתחתי חשבון בנק, שלא תהיינה אי הבנות
אמרתי לפקיד: אל תדאג, מביא תוך יום יומיים בטחונות.
אבל עזבו הכול, מה חשוב, העיקר שאתם כאן
ואם כבר הגעתם, אספר לכם על עצמי ואעביר לכם את הזמן...
אז ככה- .....כשנולדתי בחרו ההורים להעניק לי שם מרגש .....
נו... כבר הבנתם את הרעיון ..... |