דוגמא למקאמה "קלילה" - דרשה לבר מצווה




ערב טוב לכל האורחים, החברים ובני המשפחה !

כל מי שמכיר אותי יודע היטב,
שאם יש דבר שאני ממש לא אוהב,
זה לדבר, לפטפט ולנאום בהרחבה,
על כל מיני נושאים שהשתיקה להם- חובה.
אני בעד דיבור קצר בזמן,
בְּכֵּן ולא סוגר עניין.
אבל הערב, אני חורג ממנהגי, כי ההורים הזמינו דרשה 
אז אימא, אבא- רציתם? קבלו, בבקשה!

אתחיל מכך שאני באמת מתרגש, 
הכי מדויק- אין לי בכלל מושג מה פה מתרחש.
מי אתם, האורחים, שממלאים את האולם חמושים בחיוך רחב?
לא זוכר שהיו לי תכניות להיות ככה פתאום- כוכב.
ניגשים אלי, לוחצים לי יד, נשיקה, תמונה למזכרת, 
מה אני, דוגמן צמרת?  
את מרביתכם, הנוכחים כאן, לא ראיתי מימיי,
כנראה שהייתם שמורים רק להוריי.
מנחש שאתם חברים של אימא/אבא מהעבודה מכל מיני מפגשים
אולי גם חברים מהצבא, מהפילאטיס, מהגנון של שנות ה- 60.  
קשה להאמין שבאתם מכל קצוות הארץ, יש גבול,   
אז מה אם אני הופך היום לנער, תנו זמן לעיכול ...
ומה כל המנות האלו שיוצאות חמות מהמטבח?
מי ישלם על האוכל? לא אני, זה מובטח.
בקופסה שבכניסה יש ים של מעטפות שנראות לי חשודות, 
אין לי מושג מה יש בהן, אבל מראש לכולכם, אלפי תודות.
כבר פתחתי חשבון בנק, שלא תהיינה אי הבנות, 
אמרתי לפקיד: אל תדאג, מביא תוך יום יומיים בטחונות.
אבל עזבו הכול, מה חשוב, העיקר שאתם כאן,
ואם כבר הגעתם, אספר לכם על עצמי, כמובן...         

אז ככה- .....
כשנולדתי בחרו ההורים להעניק לי שם מרגש .... 

נו... כבר הבנתם את הרעיון .....