מי צריך כותב נאומים


בעצם, מי לא?

נאום ודברי ברכה, הם שני מושגים די קרובים, ולו מהבחינה שגם בזה וגם בזה מוגשים דברים הנקראים מן הכתב או נאמרים על פה בפני קהל ( אין הכוונה לברכה המוגשת בכתב מאדם לזולתו).
הדיבור הפומבי, גם בנאום וגם בדברי ברכה, הוא חד פעמי (אין הדרן),  ותלוי במְבַצֵעַ, בקהל, בתנאים הסביבתיים ועוד.

מבחינה תוכנית אפשר להצביע על כמה הבדלים אסוציאטיביים:
ברכה מתקשרת לאירועים משמחים, חגיגיים, מרגשים, משפחתיים, אינטימיים.
ברכה מסתיימת בדרך כלל באיחולים לעתיד, במילים שמעוררות תקווה, שבהן גילויי אהבה ופרגון ועוד.
ברכה, בדרך כלל, נכתבת ממקום של אהבה וקשר חזק לנוכחים, למקום, לבעל השמחה.
 
נאום נכתב לרוב לשם העברת מסר. פוליטי, חברתי, עסקי, חגיגי, אבל עדיין המסר מוביל בו כחוט השני.
לנאום יש בדרך כלל ערך אמנותי ורטורי. לרוב , מפאת חשיבות הדברים הנאמרים, גודל המעמד, החשיפה והכבוד לקהל, יכין מגיש הנאום את הדברים בכתב ולא יסמוך על זכרונו.
נאום טוב נשאר חרות בתודעת הקהל כחוויה ערכית או רגשית, ומכאן חשיבות המאמץ שיש להשקיע בהכנתו.
נאום יכול להיקרא בפאתוס, ביובש, ברוך, בחן, בחום, ואופן ההגשה ייקבע רבות עד כמה יחלחלו הדברים אל אוזני המאזינים.
מגיש נאום חייב להיות בוטח בדבריו, מוכן, ממוקד, וגם אם הוא לא נראה (כמו למשל בשידור רדיו), עליו להשמיע דבריו ברצף ובריכוז.

את "הנאום המגומגם" של לוי אשכול ערב מלחמת ששת הימים, לא ישכחו רבים מהמבוגרים שבינינו.

יש לזכור שלנאום יש המון כוח, וגם אם הוא עוסק בענייני ציבור, עסקים, ולא בנושאים אישיים- משפחתיים (כמו למשל, נאום ראש עיר), יש לזכור את דברי ר' משה אבן עזרא- "דברים שאינם מן הלב, לא יעברו דרך האוזן".

נאום טוב צריך להיות מנוסח מעל רמת הדיבור השטחית היומיומית, אך עדיין אסור שירחף מעל ראשי המאזינים.

הגשת נאום היא סוג של אמנות. יש להכין את הנאום בצורה לוגית, לבנות פתיח מרשים וסיום שיכלול איזו "שורת מחץ". לקשט אותו בציטטות, דוגמאות, ולחזור ולשנן אותו כמה פעמים, כדי שהנואם עצמו לא ייראה מופתע מהמחשבות היוצאות מפיו.

יש להיזהר מפני פיצוי יתר באורך הנאומים, במקום לצקת בם עומק.
בהרצאה יש מסה של טקסט. בנאום- אין צורך להכביר מילים.
לא כל אחד חייב להיות כותב נאומים, ממש כפי שלא כל אחד חייב להיות מנכ"ל או איש הייטק.
כל אחד כן יודע בקווים כלליים מה הוא רוצה לומר בסיטואציה מסוימת המזמנת הגשת דברים.

מכאן המסקנה המתבקשת– התקשרות בלתי מחייבת לצורך קבלת עזרה מבעלת ניסיון, כך שגם הנאום שלך ייחרת לנצח ויזכה לתשואות ולהערכה.