הספד לסבא יקר שהלך לעולמו



ככותבת נאומים, אני מוצאת עצמי לעיתים בסיטואציות בהן אני נדרשת לכתוב נאומים לאירועים עצובים או טראגיים, כמו הלוויה.
בכתיבת הספד נדרשת מידה רבה של רגישות. מדובר באדם יקר שהלך לעולמו, וזוהי ההזדמנות האחרונה לחלוק לו הערכה על כל פועלו ומעשיו, ולומר לו מה שלא הספקנו לומר לו בחייו. אין ספק, כי זהו המעמד שכל קרוביו וחבריו של הנפטר יזכרו כאשר יהרהרו ברגעי הפרידה.


כאשר אני כותבת הספד, אני משתמשת בצוהר שפתח לפניי הלקוח ובו חשף רגשותיו כלפי המת והעלה זיכרונות מחייו.  נזהרת משימוש במילים גבוהות, כותבת במילים כנות ומכוונת את מידת החום המתאימה לפי תחושתי מתוך הכתוב.

דברי הספד עם מותו של סבא חורג (גירסה מקוצרת):


סבא יעקב שלנו, האחד והיחיד!


היום י"ד בטבת לפי התאריך העברי. בשגרת יומנו אנחנו עוקבים בדרך כלל אחר הלוח הלועזי, אלא שקרה משהו ביום הזה שהסב את תשומת ליבנו ללוח העברי. 
היום החזרת נשמתך לבורא אחרי פרק חיים של למעלה משמונה עשורים, ובצירוף מקרים נדיר- ביום הזה ממש לפני 13 שנים על פי התאריך העברי נולד בני מתן, והשבת הוא עולה לתורה לרגל הגיעו לגיל מצוות. 
תראה, סבא, מה עשית לנו, הלכת מאיתנו בדיוק ביום בו כל–כך רצינו לראות אותך שמח בשמחתנו. אז מה, שנקרא לזה סגירת מעגל? דור הולך ודור בא בתזמון מדויק ומצמרר? ואנחנו רצינו רק עוד קצת ודי...
אבל, נראה, שלמלאך המוות יש דרכים משלו לפנות אנשים מהעולם, כדי שלא יהיה כאן צפוף מדי, ויש להניח שלא שם ליבו (אם יש לו כזה), לזוטות כגון תאריכי לידה ומוות.
נכון שהוא שלח אותות אזהרה, אבל הוא גם תעתע בנו ולרגע גם עשה לנו נס. חשבנו שפחות או יותר יהיה בסדר. איך חטאנו באשליות?!    
....
כל חייך היית עבורנו פשוט סבא. אמיתי וכן גם אם לא ביולוגי. 
כשהיינו באים לבקר ורצית לשמח אותנו, שיחקת איתנו בקלפים ולימדת אותנו להקפיץ על קצה השולחן קופסת גפרורים. כל –כך פשוט .
כשמיצינו את העניין היינו עוברים לציור הציפור .
רק ציור אחד ידעת לצייר- ציפור שעומדת על 4 רגלים, עם מקור גדול וכנפיים.
כל-כך פשוט ומינימאלי ומציף אותנו בזיכרונות כל-כך נעימים.
מסורת ומנהגים היו ממך והלאה, אבל אמרת שאתה יצאת זכאי לפני אלוהים בזכות העובדה שגרת מול בית-כנסת כמעט 40 שנה. כנראה שאלוהים קיבל את זה, עובדה ששמר עליך אחרי 40 שנות עישון סיגריות והתקף לב...

הדעת אינה סובלת והלב ממאן להפנים. אותנו השארת המומים, כואבים ושואלים רק שאלה אחת שלא נקבל עליה תשובה לעולם למה דווקא עכשיו? 
רק שתדע, שהשבת בבית-הכנסת קראו בפרשת "ויחי יעקב" החותמת את ספר בראשית, ובה מסיים יעקב אבינו את חייו.
בין שאר הדברים לפני מותו הוא אומר:"המלאך הגואל אותי מכל רע ...".
כנראה שזה היה גם המלאך שלך .


מי יתן ותנוח בשלום על משכבך, סבא יעקב.