טיפים לכתיבת ברכה



סוג נפוץ של ברכות שכולנו מתנסים בכתיבתו לעיתים קרובות- ברכות ליום הולדת.

רבים שואלים אותי מה נהוג לכתוב? נניח לחבר קרוב שמלאו לו 60 או לבת שמלאו לה 20.
זו השאלה הגדולה, ואז היא מתחלקת לפירורי שאלות קטנטנות וכל-כך מהותיות כמו למשל, איך אדע שברכה שכתבתי לא הפכה לנאום ארוך ומייגע? הרי אני לא אובייקטיבי.

איך בונים פתיח שלא יהיה שגרתי מדי? כמה לא מפתיע יהיה לפתוח במילים: התכנסנו כאן הערב לחגוג את יום הולדתך ה- 60... ואיך אוכל להיות בטוח שכל הנוכחים, או לפחות מרביתם, יאזינו ולא "אאבד" אותם?


אז ככה-
בגדול קיימים שלושה מסלולים שמביאים אותנו אל היעד: 
נלך בדרך האלימינציה ונצמצם אפשרויות.
ברור שהאלטרנטיבה הפשוטה, הקלה והבלתי מתקבלת על הדעת היא– הורדת ברכה מוכנה מהאינטרנט.
לא בא בחשבון להשמיע רצף של סיסמאות מוכנות ולהצליח גם לרגש ולחדש ולצאת צדיק. אם כוכב השמחה חשוב לכם, אתם צריכים להתאמץ עבורו.  


נותרו 2 אפשרויות, האפשרות הנוחה והבטוחה- לפנות אלי, לקבל טופס מנחה, להכין נקודות וחומר גלם ולצפות לבאות. נכון, האופציה הזו כרוכה בתשלום, אבל אני מודה ומתנצלת מראש, אני לא יודעת לעשות דבר אחר שיכול לעזור בפרנסת משפחתי.


אבל גם האפשרות שתכתבו לבדכם יכולה להצליח לכם. איך תדעו אם לא תנסו? אז לאמיצים שביניכם, שתי עצות לדרך, בעניין השאלות המהותיות העוסקות בפתיח ובאורך הברכה-


  • לגבי שורת הפתיח- פתחו ספר קריאה כלשהו וקראו את השורות הראשונות. יש סיכוי גבוה שההשראה נמצאת שם בפנים. עשיתי עבורכם ניסוי, פתחתי באופן מקרי ביותר את העמוד הראשון בפרק הראשון בספר "לאכול, להתפלל, לאהוב... להתחתן", אותו קיבלתי במתנה בעבור רכישת ספרים בשבוע הספר האחרון. הנה מה שכתוב שם: "יום אחד בקיץ 2006, בשעת בין ערביים, מצאתי את עצמי בכפר קטן בצפון וייטנאם, יושבת סביב תנור בישול מפויח עם כמה נשים מקומיות שאת שפתן לא דיברתי, ומנסה לשאול אותן שאלות על נישואים".עד כאן. תראו כמה תיאורי, איך כמה מילים בודדות כבר מכניסות אותנו לאווירה, לוקחות אותנו לטייל. תנו דרור לדמיונכם ועשו את אותו הדבר- קחו את המאזינים לטייל.מדגימה: לאחרונה, ככל שתאריך יום הולדתך ה- 60, רוני, הלך וקרב, מצאתי את עצמי יושב במשרדי כשכל העובדים כבר הלכו, פותח שוב את מסמך 'יום הולדת לרוני', מוזג לעצמי עוד כוס קפה, ואז תחת השפעת מנת הקפאין החמישית לאותו יום, אני קורא לכל תאי הזיכרון שלי להחזיר אותי אחורה במנהרת הזמן ולספר לי על חברות. חברות עם רוני הילד הביישן מהגן, שראה בי נשר שיכול להכניסו תחת כנפיו... תודו, שאם זה לא מרתק- זה לפחות אחר, שונה, מזמין להקשיב.  
  • לגבי שאלת האורך. עם סיום הכתיבה, הקריאו את הברכה באוזני אדם קרוב. בתום הקריאה שאלו אותו כמה זמן לתחושתו לקח לכם להקריא. אם יאמר 2,3 דקות סימן שעבר לו מהר וקשה לשער שהברכה מייגעת. אם ענה, משהו כמו 15 דקות- לא עברתם את מבחן הטרחנות. תתחילו לקצר. גם אם זה לא באמת לקח 15 דקות, די בכך שזה מרגיש כך וזה כבר ארוך.
  • טיפ בונוס- תמיד כתבו מהלב. יש בו מספיק חדרים כדי להגיש לנו עזרה ברגעים חשובים. 
  • בהצלחה.